מדינת ישראל נ' פטרוכים החברה למיחזור בע"מ ואח'

הכרעת דין

בפתח הדברים אומר כי החלטתי לזכות את הנאשמים מן העבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

כתב האישום ותשובת הנאשמים

כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום בעבירות לפי החוקים הבאים: חוק המים, התשי"ט – 1959; תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס"א – 2000; חוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968; תקנות רישוי עסקים (ריכוז מלחים בשפכים תעשיתים) התשס"ג – 2003; חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג – 1993. בסעיף ג' לכתב האישום פורטו סעיפי החוק אשר בהם מואשמים הנאשמים. עניינו של כתב האישום הוא בהימצאות חומרים כאלה או אחרים בבריכת ביוב עירונית כאשר טענת המאשימה היא שמקור החומרים המזהמים הוא במפעל הנתבעים, בהימצאות חומרים מסוכנים במערכת הביוב של המפעל ובהזרמת שפכים אל מחוץ למפעל, הכל כפי שיפורט להלן.

על פי כתב האישום, הנאשמת 1 (להלן: "הנאשמת") היא חברה פרטית העוסקת, בין היתר, במחזור ממסים אורגנים מהתעשייה הכימית, ומפעלה באזור התעשייה הצפוני באשדוד. הנאשם 2 (להלן: "הנאשם"), היה בתקופה הרלוונטית הבעלים של מחצית ממניות הנאשמת , ואף שימש כמנהלה הכללי. הנאשם היה גם בעל היתרי רעלים ואחראי רעלים של הנאשמת. לנאשמת היה, בתקופה הרלוונטית, רישיון עסק ולרישיון הוספו תנאים נוספים ב- 1998.

על פי סעיף 4 לכתב האישום, תנאי העסק קובעים, בין היתר, תנאים לגבי תוצרי מתקן השפכים התעשייתיים, ביניהם איסור הזרמה למערכת הביוב הציבורית אלא פינוי לרמת חובב, קביעה כי הזרמה למערכת הביוב הציבורית תבוצע רק על פי אישור בכתב וכן כי שפכים תעשייתיים שלא ניתן למחזר בתוך המפעל יאספו במיכל אגירה ויוזרמו למערכת ביוב העירוני לאחר טיפול לקבל אישור מוקדם. כן נקבע בתנאים לפי חוק רישוי עסקים כי נגר עלי ייאסף בבור ניקוז במפעל ויוזרם למיכל אגירה של השפכים התעשייתיים לטיפול או למחזור או לסילוק לרמת חובב. עוד נקבע כי שפכי התעשייה לא יכילו שמן מינרלי העולה על ריכוז מסוים ולא צריכת חמצן כימית העולה על ריכוז מסוים.

עוד נטען בכתב האישום כי בתנאים מיוחדים נוספים של אחד מהיתרי הרעלים שקיבלה הנאשמת נקבע, שאין להזרים שפכים תעשייתיים אל מחוץ מתחומי העסק וכי לא יוזרמו מי שטיפה ותוצרי פעילות של העסק אל מחוץ לשטח העסק.

בסעיף 7 לכתב האישום נרשם כי במרץ 2004 נדגמו שפכי המפעל ונמצא כי ערכי צריכת החמצן הכימית חרגו מהריכוז המקסימלי המותר לפי תנאי רישיון העסק. כתב האישום אינו מייחס לנאשמים עבירה בשל כך, אלא כי סעיף זה נרשם במסגרת פרק הרקע הכללי וזאת על מנת להראות כי הנאשמים ביצעו את העבירות המיוחסות להם בהמשך כתב האישום, למרות שהם הוזהרו, כטענת המאשימה, בעקבות האירועים ממרץ 2004.

על פי סעיף 8 לכתב האישום ב- 6.11.05 נצפה נגר עלי שיוצא משטח המפעל וניגר על פני הכביש. נטען שתוצאות הדיגום הראו כי הנגר הכיל תרופות וחומרים שמקורם ביצור תרופות.

על פי סעיף 9 לכתב האישום, ב- 6.11.05 נצפו סימני זרימה רטובה יוצאת משער המפעל לכיוון הרחוב ושלולית בצבע לבן בסמוך לשער המפעל. תוצאות הדיגום הראו על נוכחות חומרי הדברה וחומרים המשמשים כרכיבים משניים בחומרי הדברה.

על פי סעיף 10 לכתב האישום, ב- 1.12.05 נדגמו שפכים בשוחת הביוב ברח' החרושת במורד קו הביוב העירוני אחרי יציאת השפכים מהמפעל ובשוחת הביוב שבתוכה נמצא צינור היציאה מהמפעל, כמטר מעל קו הביוב שעובר ברח' החרושת. בדיגום נמצא ריכוז אסור של שמן מינרלי וריכוזי צריכת חמצן כימית (CODׂ) גם כן בריכוז אסור. הריכוזים פורטו בכתב האישום.

על פי סעיפים 11 – 14 לכתב האישום, נשלחו לנאשמים התראות על פי החוקים השונים כפי שפורטו בכתב האישום ונערך להם שימוע.

על פי סעיף 15 לכתב האישום, בימים 15-16.2.06 נצפו יציאות שפכים אל מחוץ למפעל ונמצא שהמפעל מחובר באמצעות צינור, לשוחת הביוב העירוני ותעלות הניקוז במפעל היו מלאות בנוזלים ובבוצות. תוצאות הדיגום שנערך במקום ביום 16.2.06 הראו ריכוז שמן מינרלי מעל המותר, על פי תנאי הרישיון ותקנות המים.

על פי סעיף 16 לכתב האישום, ביום 22.5.06 נדגמו שפכי המפעל והדיגום הראה על נוכחות מזהמים המוזרמים למערכת הביוב העירונית, אף שאינם שפכים סניטרים וזאת בניגוד לתנאי רישיון העסק. כן נמצא ריכוז שמן מינרלי בשפכים, בריכוז אסור החורג מן המותר על פי תנאי הרישיון ותקנות המים וכן ריכוז COD בריכוז מעל המותר לפי תנאי רישיון העסק.

על פי סעיף 17 לכתב האישום, בימים 7-8.6.06, נערך דיגום אוטומטי מורכב (24 שעות) בשפכי המפעל ותוצאותיו הראו על נוכחות חומרים רעילים וממסים העלולים לגרום לבערה או לפיצוץ וחומר רפואי. כמו כן, נמצא ריכוז של COD החורג מהמותר לפי תנאי רישיון העסק וריכוז נתרן החורג מן המותר על פי תקנות רישוי עסקים.

לפי סעיף 18 לכתב האישום, נלקחה ביום 15.6.06 בדיקת פתע בשפכי המפעל ותוצאותיה הראו על ריכוז שמן מינרלי בחריגה מהמותר לפי תנאי רישיון העסק בריכוז סיעודי שגם הוא בחריגה מהמותר כאמור.

על פי סעיף 19 לכתב האישום, נצפתה ביום 25.12.06 זרימת תשטיפים עכורים משטח המפעל אל מחוצה לו ותוצאות הדגימה שנטלה משלולית הראתה ריכוזים גבוהים של ממסים, חומרים כימיים ותרופות וכן ממסים וחומרי ביניים בריכוז כולל של עשרות מ"ג.

טוענת המאשימה בסעיף 20 לכתב האישום כי במעשים ובמחדלים המתוארים לעיל, הזרימו הנאשמים שפכים תעשייתיים למערכות הביוב העירוניות בניגוד להוראות החוק, הפרו תנאי רישיון עסק, בין היתר, בנוגע לאיסור להזרים שפכים או בנוגע לאיכות הזרמים המוזרמים והריכוזים המקסימליים, הפרו תנאי היתר רעלים שניתן בנוגע להזרמת שפכים אל מחוץ לתחומי העסק וכן השליכו לתוך מקור מים או בקרבתו חומרים נוזליים ולא נמנעו מכל פעולה המזהמת מים והזרימו למערכת הביוב העירונית שפכים בעלי ערכי מליחות מעל המותר. לגבי הנאשם נטען בסעיף 21 כי מתוקף תפקידו כמנהל רשום ופעיל, הוא אחראי לביצוע העבירות על ידי הנאשמת באשר הוא לא פיקח ולא עשה כל שניתן על מנת למנוע את העבירות.

הנאשמים הודו בסעיפים 1 – 6 לכתב האישום וכפרו בכל יתר הסעיפים. הנאשמים כפרו כפירה מוחלטת לגבי תוצאות הדגימות וגם בכך שהדגימות נלקחו. הנאשמים הודו שנשלחו אליהם התראות כאמור בסעיפים 11 ו – 12 לכתב האישום אך כפרו בתוכנן של ההתראות, הם מודים שהם קיבלו את ההתראות ומודים שהיה שימוע, מבלי להודות בתוכן הדברים. בעקבות כך, נקבע התיק לשמיעת ראיות. אציין, כי בפתח הדיון הראשון בתיק, טענו הנאשמים טענות מקדמיות, לגבי המותב שדן בתיק וכן טענות הגנה מן הצדק וטענת שיהוי. הטענה בדבר ניתוב התיק למותב החתום מטה נדחתה במקום, ואילו לגבי הטענות האחרות נקבע כי הן תוכרענה לאחר פרשת הראיות.

ראיות הצדדים